חוץ/לילה/רחוב
מבעד לחשיכה, בגשם המזרזף, חולף יעקב על פני שלושה זקנים בסמטה אלמונית העומדים פשוטי ידיים מסביב לחבית בוערת כדי להתחמם מעט. הוא חולף על פניהם. יעקב הולך ברחוב החיוור והחשוך כשהוא חולף על פני דירות מוארות. אור צהוב וחמים בוקע מהם. מידי פעם עובר מולו אדם עם מסכה, האנשים זרים זה לזה, נמנעים ממבט, כולם ממהרים בדרכם. הוא מנסה לא להיכנס לשלוליות מים ובמקביל מציץ לעבר החלונות המוארים.
יעקב (VOICE OVER)
אהבתי ללכת בגשם, מציץ ימינה ושמאלה לעבר הדירות המוארות שחלפו בדרכי. ידעתי שגרים שם אנשים, אוהבים, רבים, שונאים, אבל אנשים חיים. ואני? אני הייתי מת חי.
FLASH BACK
פנים/לילה/פתח דירתו של יעקב
יעקב פותח את הדלת, חוזר ממשמרת לילה. אשתו ובתו הקטנה מחכות לו עם המזוודות.
יעקב (באי אימון)
זהו, אתן הולכות?
אשה (בהחלטיות)
כן. נמאס לנו.
יעקב (בחריפות)
אולי תדברי בשמך בלבד ולא בשם בתנו.
הוא יורד על ברכיו, פורש את זרועותיו ובתו מתקרבת אליו ומתחבקת איתו. דמעות זולגות מעיניהם. לאחר מספר שניות, האישה נוטלת בידה את מזוודתה ומזרזת את בתה.