נהג מונית
לאן?
יעקב
לבית החולים.
מיד כשהמונית מתחילה לנסוע יוצאים זוג מבוגרים מפתח הבניין ובתנועות ידיים ובקריאות נואשות קוראים לנהג המונית לעצור אולם מאוחר מידי, הוא כבר נוסע עם הנוסעים שחשבם לאלה שהזמינו אותו.
פנים/לילה/מונית
המונית נוסעת על פני רחובות ירושלים החשוכים והשוממים. בדרך, עוברת המונית על פני מספר ניידות משטרה וחיילים הסורקים את הרחובות בחיפוש אחריהם. רחל מציצה מהחלון החוצה ואילו יעקב מסתכל עליה. אורות הרחוב מבליחים ומהבהבים חליפות על פניהם מבעד להשתקפות השמשה. לעתים חולפים על פני רוכב אופניים הממהר לביתו. רחל מפנה את מבטה ורואה את יעקב מביט בה, דמעות בעיניו. הוא מתקרב אליה לאט כדי לנשקה. ידו על שפתיה. היא מגישה את כף ידה לפיו של יעקב ועוצרת אותו בעדינות רבה.
רחל
אתה בטוח, יעקב? אתה יודע שאני "נגועה".
יעקב (בהחלטיות)
בטוח כמו שלא הייתי מעולם. מה שיעבור עלייך, יעבור גם עלי.
באיטיות ובהחלטיות הוא מושך אותה אליו. רחל מורידה את ידה מעל פיו ולאט הם מתנשקים, נשיקה ארוכה ומלאת רגשות שנכלאו בקרבם במאמצים כה רבים.
נהג מונית (מביט מעבר למראה שלו)
רבותי, צר לי להפריע לכם אבל הגענו לפתח בית החולים.
יעקב מגיש את המקלון ונותן לנהג. הלה תוקע את המקלון במונה שלו ומחזירו ליעקב.