ד"ר ישראל
אני יודע, אך החלטתי לא לשתוק. לא אתן שיקראו לרופאי הילדים בארץ הזאת "רוצחים".
חמתו של מנהל בית החולים עולה בו ככל שהשיחה מתקדמת ועתה הוא מתפוצץ.
מנהל בית החולים (בזעם איום)
אתה מפוטר! קח את הדברים שלך מהמחלקה והסתלק!
ד"ר ישראל (בציניות)
גם אני גם אתה לא נישאר כאן יותר מעוד עשר שנים.
ד"ר ישראל יוצא בלי להוסיף מילה מהחדר. הוא נראה כאילו הוקל לו. מנהל בית החולים נשאר לעמוד מהורהר ולהציץ מהחלון החוצה עוד זמן רב.
פנים/לילה/חדר האמבטיה של קריינית הטלוויזיה הצמוד לחדר השינה
הקריינית עומדת מול הראי לאחר המקלחת, בפיז'מה קלה ושקופה, מסירה מעל עיניה את האיפור. לאחר דקה היא יוצאת ומכבה את האור באמבטיה שבצמוד לחדרה. היא מתיישבת במיטה ומכסה את עצמה בשמיכה, מדליקה את האור הקטן שלידה כדי לקרוא ספר. דקה לאחר שהיא מתחילה לקרוא היא מגלה נוכחות בחדר. היא מורידה באיטיות את הספר ממול פניה, ומבועתת מגלה את יעקב עומד מולה. בעווית היא גורפת את השמיכה אליה בתנועת התגוננות.
הקריינית (מבועתת)
מי אתה? בבקשה, אל תעשה לי כלום.
יעקב
שמי יעקב. יעקב חרמש. דוקטור יעקב חרמש. האם זה אומר לך משהו?