קול עמוק (VOICE OVER)
רחל, עצרי. אנו רוצים לעזור לך. להחזיר את בנך לחיים.
רחל (VOICE OVER)
הייתי המומה מכדי לענות.
קול עמוק (VOICE OVER)
יש לנו תפקיד חשוב עבורך. אל תדאגי, נחזיר את בנך לחיים ונבריא אותו ואותך.
רחל עומדת משותקת בחדר ואינה יודעת מה לעשות. אצבעות ידיה על פיה ודמעות אימה ופחד בעיניה. המוניטור השקט ברקע שלה. משותקת מאימה היא בוהה בחלל החדר מאחר והיא אינה רואה את מי שמדבר עימה.
רחל (באימה)
מי אתם?
קול עמוק (VOICE OVER)
תקראי לנו "הם". (בעדינות) עכשיו רחל, אנו רוצים שתנתקי את בנך מן המכשיר. קחי אותו על ידייך וצאי משטח בית החולים. אנחנו נשגיח שאיש לא ייתקל בך בדרך החוצה או יעצור אותך ביציאה.
בהיסטריה מנתקת רחל את החוטים מגופו של תומר. היא מכסה אותו בשמיכת בית החולים ולוקחת אותו, כאילו הוא ישן בזרועותיה. היא יוצאת מן המחלקה המוארת הריקה. היא מחכה מול מעלית. היא נכנסת לפתח מעלית ענקית של בית חולים. המעלית ריקה לחלוטין. היא עומדת ובקושי מחזיקה את בנה. האור הצהבהב של המעלית אינו מסתיר את פניה היפים להדהים אך החולניים. הדלת נפתחת והיא יוצאת החוצה ומדדה בשארית כוחה לעבר פתח היציאה של בית החולים, כשבנה המכוסה בשמיכה בין ידיה.