הזקן צוחק בשקט. הזקן השני מצטרף אליו בנימוס. הם לא עונים ליעקב על שאלתו.
יעקב (נבוך)
מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו?
זקן א'
אין טעם שתמשיכו לברוח. אם תישארו כאן, ימצאו אתכם עוד הלילה. אולי מוטב ותיסעו כבר עכשיו לבית החולים. מונית מחכה לכם בחוץ. אתם תוכנסו להסגר. תוכלו לספר על כל מה ששמעתם מאיתנו. מכאן ואילך הדברים יהיו תלויים מעט בך והרבה יותר בתגובת הממונים מעליך.
זקן ב' (ברכות)
רחל, בנך כבר מבריא. הוא בידיים טובות מאוד. אל תדאגי, עוד מעט תראי אותו שוב.
רחל דומעת, נשענת על יעקב. הם פוסעים לעבר פתח החניון התת קרקעי כשבקהל הזקנים העומד שם כגוש בלתי עביר, נפער לפתע פתח צר, דרכו עוברים השניים, עד לרגע בו הם פותחים את דלת החניון המובילה לחדר המדרגות.
פנים/לילה/חדר מדרגות
יעקב ורחל, נשענים על דלת היציאה שנסגרה מאחוריהם באפיסת כוחות. הם שואפים אוויר, מתאוששים מן המפגש. לאחר כדקה הם מתחילים לגרור את עצמם במעלה המדרגות לכיוון פתח היציאה מבית הדירות. כשהם בפתח הבית, הם מגלים כי מחכה להם בחוץ מונית.
פנים/לילה/כניסה של הבית
הם נדחפים החוצה מפתח הבניין ונדחסים במהירות לתוך המונית.
יעקב (בבהילות)
סע, סע.