יעקב (בשקט)
ביקרתי היום בבנק הדם. לקחתי את דגימת הדם שלך והלכתי כדי לבדוק ולאמת את מה שאמרו לי שם במעבדה.
רחל (מודאגת)
מה קרה?
יעקב מחייך אליה בעידוד ואוסף את ידה בידו. עוד היא מחכה לשמוע את דבריו של יעקב מצלצל לפתע הטלפון מכיס חולצתו. הוא שולף את המקלון שלו מנסה לשמוע משהו אולם פניו מתעוותים משום שהוא שומע רק רעשים בלתי נסבלים.
יעקב
הלו? הלו? מה זה הרעש הנורא הזה? תתקשר שוב בבקשה, אני לא שומע כלום.
הוא סוגר את הטלפון בחוסר סבלנות על שהפריעו לו.
פנים/לילה/מחלקת ילדים בבית החולים
פני האחות שבשירותים הצרים מפיקות אימה (בצילום: מבט מלמעלה), כחיה פצועה בכלוב. דפיקות אדירות מזעזעות את הדלת שמאחוריה. ידיה סוגרות בבעתה את הטלפון הנייד שלה. דמעות בוקעות מעיניה הנישאות למעלה בתחינה, כשגבה לעבר הדלת.
אלמוני (VOICE OVER)
תפתחי את הדלת גברת! מיד! אל תגרמי לי לפרוץ את הדלת!
האחות, על סף היסטריה, מחזיקה בידיה את מקלון הטלפון באחד מידיה, ממששת את רקותיה בידיה במבוכה ואימה.
אחות (צווחת)
בסדר, בסדר. בלי אלימות בבקשה.