ישראל (פניו נעכרות מבעד למסך המחשב)
רחל תירוש? כן, איך אפשר לשכוח.
יעקב (בהרגשה רעה מתגברת)
למה אי אפשר לשכוח?
ישראל (לאיטו)
כי הילד מת מוות קליני במחלקה שלשום בלילה. האישה חטפה את גופת בנה ונעלמה. לא שמעת על כך בעיתונים רק בגלל שמנהל בית החולים שלנו הצליח להסתיר את השערורייה מן העיתונות. (במרירות) גם ככה מתים היום כל כך הרבה חולים שאיש כבר אינו מתרגש מכלום.
יעקב (נרעש)
אתה משוכנע שהוא מת שלשום בלילה מוות קליני?
ישראל (VOICE OVER)
הוא שכב אצלנו שתי יממות מחובר לאינפוזיה בלי הכרה, בקשיי נשימה גדולים. בשלב האחרון, כנראה מאוחר בלילה, ליבו הפסיק לפעום, אז חטפה אותו אמו מהמחלקה.
יעקב (באי אימון)
איך אתם יודעים?
ישראל
כי הסרט של המוניטור לא משקר, הוא מראה בדיוק באיזו שעה ניתקה האימא את הילד מהמכשיר. הלב שלו הפסיק לעבוד לפחות עשרים וחמש דקות קודם לכן. היא ניתקה אותו מהמכשירים, לקחה איתה את הגופה ונעלמה.
עתה, בפעם הראשונה, ישראל מגלה אותות סקרנות נמרצים.