שין-בית מגיש לו שכמיית גשם וכובע לבד רחב.
שין-בית
קח, תלבש את זה, היום יום גשום. השכמייה תגן עליך מפני הגשם והכובע ימנע מהמים לחדור אל צווארונך. תוכל להשתמש בכובע גם לאיסוף מים אם תצטרך.
חוץ. בפתח חדר האוכל – יום
רייש-אלף לובש על גבו את השכמייה. שין-בית עוזר לו להעמיס על כתפיו את תיק הגב. רייש-אלף מוריד את הרטייה שלו מעינו ושם אותה על השולחן שלידו.
רייש-אלף
קח, אני לא רוצה ממכם כלום.
מקק גדול מופיע על רצפת חדר האוכל. שין-אלף דורך בזריזות על המקק הגדול כשקול התפצפצות מחליא נשמע מתחת לרגלו. שני ג'וקים נוספים מופיעים בקצה חדר האוכל על יד הקיר. רייש-אלף מביט בעיניו של שין-בית.
רייש-אלף
זה חיל החלוץ שלהם. תתכונן לפלישה גדולה עוד מעט.
הוא נוטל את קביו ויוצא מחדר האוכל. הוא פוסע לאיטו בשביל המוליך לחצר מתקן הדיווש. אורות הפנסים החלשים מאירים אותו ואנשים במתקן המדוושים כרגע, נעצרים ומביטים בו כשהוא פוסע לאיטו על קביו אל מחוץ לתחומי היישוב הקטן.
אלמוני (צועק מתוך החדרון, VOICE OVER)
תמשיכו לדווש! שין-בית לא כאן אז אתם מרשים לעצמכם לנוח?!
מאחורי הבניין הוא עובר על פני מכלי המים הגדולים ושני הצינורות העבים המביאים מים מהבריכה הגבוהה. גימל-בית העובדת כרגע במשמרתה, עומדת ומביטה בו בלא מילים. הוא ממשיך לפסוע אל החשיכה המוחלטת ונעלם מהעין.