הרופא מראה לו שלוש אצבעות.
רייש-אלף
שלוש. אני אומר לך שאני בסדר, רק קצת איטי… אני כנראה צריך קצת לנוח.
הרופא פונה לשין-בית.
הרופא
יש לו כנראה אירוע מוחי, כנראה קל. הצורה שבה הוא מדבר, והבלבול… הוא צריך להגיע למרפאה.
שין-בית
אני מבין. (קורא שוב לנער) תעזור לרופא להוביל את רייש-אלף למרפאה בבקשה.
הנער והרופא עוזרים לרייש-אלף לקום ובאיטיות, כשהם מחזיקים בו משני צדדיו הם מובילים אותו למרפאה, צועדים בתוך שלוליות הבוץ שמסביב.
פנים. בחדר החולים – לילה
רייש-אלף שוכב על מיטת החולים הצרה, באפיסת כוחות. עיניו פקוחות והוא מביט אל התקרה הכהה כשצללי המנורה החיוורת המשתלשלת מלמעלה ומתנדנדת בשל הרוח החודרת לחדר, אצים ורצים על קירות החדר.
FLASHBACK
חוץ. על הכביש – לילה
רייש-אלף וגימל-בית הולכים בחשיכה מוחלטת נשענים זה על זה כשהרוח מצליפה בם. מטחי גשם מתחילים להכות בהם. רייש-אלף נעצר ואיתו גימל-בית.
רייש-אלף
בואי נעצור, נאסוף קצת גשם בכובעים שלנו. שיהיו לנו מים לשתות.
הוא לוקח את כובע הלבד שלו והופך אותו כדי לקלוט את הגשם לתוך הכובע. גימל-בית עושה כמוהו אבל הוא עוצר בעדה.