מגרש אותם בחזרה לאופניים שלהם, להמשיך ולרכב. הוא אוחז בגימל-בית והיא מתמוטטת בזרועותיו. הוא קורא לנער שיבוא ויעזור לו וביחד הם משכיבים אותה על הספסל שבחצר. אחד משדיה נחשף לגשם מתוך קרעי חולצתה. סימני נשיכות על חזה. לאיש זה לא אכפת.
חוץ. חדר החולים – יום
רייש-אלף מתעורר במיטתו ומתיישב בה במאמץ. כמה מטרים ממנו שוכבת גימל-בית חברתו. מלאה בסימני מכות על פניה.
רייש-אלף (בהפתעה)
גימל-בית, זה אני רייש-אלף, מה קרה לך?
גימל-בית מסתובבת במיטה לשמע קולו. היא אומרת בקול חלש.
גימל-בית (בקול צרוד)
מישהו מהקהילה אנס אותי במשמרת שלי.
רייש-אלף
אני מצטער שלא הייתי שם כדי להגן עלייך.
גימל-בית
אל תהיה כזה גיבור. אתה בעצמך חולה עכשיו.
רייש-אלף מנסה לרדת מהמיטה ולגשת אליה למיטה שלה, אולם רגליו מתמוטטות לפתע והוא נופל לארץ כשברכו סופגת את מירב המכה.
גימל-בית
אחות?! אחות?!
לשמע הזעקות נכנסת לחדר הא-למד האחות. במבט אחד היא קולטת מה קרה בחדר. היא מתכופפת ומנסה להרים את רייש-אלף.
הא-למד
מה עשית? אתה עוד לא יכול ללכת לבדך בלי קביים.