חית-דאלד
היה קשה, היה לי מאוד לא נוח עם כמויות הגשם שהומטרו עלינו.
רייש-אלף
כן, יריעת הברזנט שהייתה לנו מעל לחצר הדיווש נקרעה לגמרי לפני שנתיים ואין לקהילה אפשרות לתקן אותה יותר. עכשיו השמיים ממטירים עלינו גשם בכעסם ואנו סופגים את זה בלא יכולת לעשות כלום.
חית-דאלד
עוד שעה אני כבר צריכה להתייצב בחלקות של הירקות. אין טעם שאלך ואייבש את עצמי. אני מקווה שהיבול לא הושמד בגשם הזה. מקווה שהכמות שאקטוף תספיק לנו לארוחת הצהריים.
רייש-אלף
אני גם מקווה. שיהיה לך יום נעים, עד כמה שאפשר.
חית-דאלד מסתלקת בלא לומר שלום.
FLASHBACK
חוץ. בחשיכה – יום
גשם לא נעים יורד על ראשם של ארבעת האנשים. לראשיהם מגבעות לבד רחבות אשר מהן מוסט הגשם המומטר על ראשם ונוזל אל מחוץ לגופם. רייש-אלף מוביל את החבורה, בידיו לפיד בוער המאיר את דרכם. על הלפיד מותקנת מעין מטריה קטנה המחוברת אליה ומגינה עליה מפני הגשם השוטף. אחריו הולכת בחורה צעירה בשם גימל-בית. ואחריהם שניים נוספים. השלישי שבהם גורר עגלה שהוחרמה מהמטבח של הקהילה לצורך המשלחת. על העגלה יש מצרכי מזון ומים לכמה ימים, קבוצת לפידים הקשורה היטב לבל תיפרם ותיפול, וקופסאות עם שומן ארנבים שישמשו לתידלוק הלפידים. מעל כול הכבודה בעגלה פרוש שטיח דהוי המגן על הציוד מפני הגשם השוטף. רייש-אלף נעצר לרגע.