שין-בית
מה קרה לך?
רייש-אלף (בקול מעובה ואיטי)
מה? מה קורה?
שין-בית מניח בעדינות את ידו על כתפו של רייש-אלף.
שין-בית
אתה מרגיש טוב?
רייש-אלף מנסה להוציא את רגלו מתוך האופניים ומנסה לעמוד על רגליו. הוא נכשל, רגלו המורמת לא עוברת את קו הגובה של אופניו והוא נופל לקרקע המלאה שלוליות תוך שהוא מאבד את אחיזתו באופניים. שין-בית מתכופף כדי לעזור להרים את רייש-אלף על רגליו. טיפות גשם גדולות נופלות על גופם ופניהם. כמה מרוכבי האופניים נעצרים כדי להסתכל על רייש-אלף ושין-בית וגם קצת לנוח. שין-בית מסתכל לפתע לצדדיו.
שין-בית (מרעים בקולו)
היי! מה קרה לכם?! חייבים לדווש כל הזמן!
רוכבי האופניים חוזרים מיד לדווש ושין-בית מעמיד את רייש-אלף. הוא מחזיק אותו בידו, מצמיד אותו אל גופו ואומר.
שין-בית (בסבלנות מפתיעה)
בוא, ניגש לשבת.
הוא מוביל את רייש-אלף ההמום לעבר ספסל הנמצא בצד ליד הקיר. שין-בית מושיב את רייש-אלף על הספסל.
רייש-אלף (בקול מעובה ואיטי)
לא יודע מה קרה לי.
שין-בית נכנס בחזרה לחדרון שלו, במתקן הדיווש, מלפני רוכבי האופניים. מבעד לאשנב הוא קורא לאחד הנערים שרוכב.