הוא מתחיל לדווש לאט, כדי להתחמם. לאחר כמה דקות הוא מגביר מעט את הקצב, אך זה עדיין קצב איטי. לאחר כרבע שעה רייש-אלף עוצר, הוא תשוש מידי. הוא יושב-עומד על אופניו ומתנשם בכבדות. רגליו רועדות מהמאמץ והוא מנסה לעצור אותן מלרעוד. לאחר כשבע דקות הוא מתחיל לדווש שוב, באותו קצב איטי שכוחותיו מאפשרים לו. לאחר עוד רבע שעה הוא עוצר שוב. שין-בית יוצא מהחדרון שלו וניגש לרייש-אלף. הוא מניח את ידו על כתפו של רייש-אלף.
שין-בית
תודה. זה מספיק לעת עתה. אתה יכול לרדת.
רייש-אלף יורד לאיטו, ואוסף את הקביים הנשענות על האופניים הריקות שלידו. הוא מדדה חזרה אל חדר החולים מתרחק ממתקן הדיווש. קבוצת הרוכבים מסתכלת עליו ברחמים.
פנים. חדרו של סמך-וו – אחר הצהריים
גימל-בית דופקת בדלת ונכנסת לחדרו של סמך-וו בלי לחכות לאישור. סמך-וו מקבל את פניה בחיבוק גדול. היא מחבקת אותו בחזרה.
גימל-בית
מה שלומך? שמעת מה היו תוצאות הבדיקה של רייש-אלף היום?
סמך-וו
זה לא מעניין אותי. את מעניינת אותי.
הוא מתכופף אליה ומנשק אותה בצווארה. היא נענית לו.
גימל-בית
אני רואה שנהפכת למאהב רציני…
סמך-וו עוזר לה להוריד את חולצתה.
סמך-וו
את הפכת אותי לכזה. השדיים שלך מהפנטות אותי.