גימל-בית
הכול בסדר, העיקר שתבריא כמה שיותר מהר.
רייש-אלף
היום הלכתי פעם ראשונה בכוחות עצמי עם הקביים.
גימל-בית
יופי, תתאושש מהר!
היא מנשקת אותו על לחיו הלא מגולחת ומתכוננת לעזוב.
רייש-אלף
אל תדאגי מותק, אני אצא מכאן עוד כמה ימים והכול יחזור להיות כמו שהיה.
גימל-בית (דומעת)
בטח רייש-אלף, הכול יהיה בסדר.
היא עוזבת את החדר.
פנים. חדרו של סמך-וו – ארבע אחר הצהריים
גימל-בית דופקת בדלת.
סמך-וו
כן, מי זה?
גימל-בית פותחת את הדלת ונכנסת לחדר.
גימל-בית
אני כאן.
סמך-וו
לא האמנתי שתבואי ותהיי החברה שלי.
גימל-בית
אז הנה, הגיע הרגע.