הוא מחבק את גימל-בית.
רייש-אלף
ככה יותר חם לך?
גימל-בית
קצת.
היא מקרבת את פניה לפניו של רייש-אלף ומדביקה לו נשיקה ללחיו הלא מגולחת. רייש-אלף מהדק את חיבוקו ומנשק אותה בחזרה.
גימל-בית
אף פעם לא הרגשתי כך, מאז שאימי הייתה מחבקת אותי בילדותי.
רייש-אלף
היכן הורייך?
גימל-בית
את אבא לא הכרתי מעולם ואימי מתה עוד לפני שהעולם השתגע….
רייש-אלף
גם אימי מתה בדרכנו לארצות שיש בהן עדיין אור.
הם מתנשקים שוב.
רייש-אלף
את רוצה לנוח או שנמשיך ללכת?
גימל-בית מהדקת את זרועותיה מסביב לצווארו של רייש-אלף ומנשקת אותו בעדינות על שפתיו.
גימל-בית
בוא נמשיך, נצטרך להמשיך כדי להגיע לקהילתנו. ננוח אחר כך.
הם ממשיכים ללכת ביחד, הפעם חבוקים, נעלמים כמעט מיד בחשיכה.
END FLASHBACK