רייש-אלף (בקול מעובה)
לא יודע, רכבתי על המדווש ופתאום היה לי בלק-אאוט. לא הרגשתי כאבים או משהו, אבל פתאום הייתי עם תגובות הרבה יותר איטיות.
גימל-בית
הרופא אומר שהיה לך אירוע מוחי קל.
רייש-אלף
אם הוא אומר אז הוא כנראה יודע.
גימל-בית
הוא אומר שתצטרך עכשיו תקופת שיקום במרפאה.
רייש-אלף לא מגיב, מבטו מופנה אל החלון שלצידו ואל הגשם היורד ללא הפסקה.
פנים. בחדר החולים – יום
הא-למד נעמדת בפתח החדר ומסתכלת על רייש-אלף הישן. היא מתקרבת אליו ופותחת את החלון לידו. פנס חיוור מאיר את אורו החלש מעל המיטה של רייש-אלף. הגשם מפסיק לרדת ורק הטפטוף של המרזבים והמים הנושרים מהגג נשמע. רייש-אלף פוקח את עיניו.
הא-למד
שלום רייש-אלף. אני האחות שלך, באתי לשאול אותך מה שלומך?
רייש-אלף
איפה אני עכשיו?
הא-למד
אתה בחדר החולים שלנו.
רייש-אלף
מה יש לי?