קריין (בקול רך, VOICE OVER)
רייש-אלף מדווש על אופניו במתקן המכיל כמה עשרות אופניים, ביחד עם עוד כעשרים וחמישה אנשים אחרים המדוושים לידו כמוהו כרגע. אלה לא ממש אופניים המיועדות לטיול או נסיעה, אלא אופניים שנוסעות במקום ומעבירות דרך כבל חשמל את האנרגיה. זהו מתקן המורכב מעשרות אופניים שהאנרגיה הנאספת מהם מיועדת לספק לקהילה בת כמאתיים וחמישים האנשים אנרגיה חשמלית, תאורה וכתוצאה מאלה, גם מים ומזון.
רייש-אלף עוצר את מאוץ אופניו ונשאר יושב בהן כדקה כדי לנוח מהמאמץ. רק אז הוא אמור לרדת מהמתקן השואב את כוחם של אנשי הקהילה. הוא כולו נוטף זיעה. מחכה שהשעון יראה את השעה עשר.
שין-בית (ברמקול)
נשאר לך עוד שבע דקות, רייש-אלף. בבקשה לא לזייף.
רייש-אלף נאנח, ומתחיל לדווש שוב במרץ את שבעת הדקות החסרות. בינתיים אנשים אחרים באים למשמרת ומחליפים את המדוושים העייפים. יוד-גימל מגיע להחליף את רייש-אלף אבל הוא ממתין עוד כמה דקות עד שרייש-אלף משלים את מכסת הדקות שלו.
פנים. בחדר הפקידים – יום
רייש-אלף לבוש בגדים נקיים, אחרי מקלחת קצרה, יושב עם עוד פקיד צעיר לידו בחדר הפקידים. הוא גבר בגיל ארבעים וחמש, מוצק, עם קרחת קטנה במרכז ראשו. אור חיוור מוטל על פניהם מהפנסים המשתלשלים מלמעלה. כאחראי על הרישומים של הקהילה שולחנו גדוש בשני מגדלי מסמכים. האחד גדול והשני בינוני. רייש-אלף נראה מרוצה וחייכני ומדבר עם הפקיד הצעיר שיושב לצידו, גם על שולחנו יש שני מגדלי מסמכים.
רייש-אלף
היום חשבתי שאני נגמר, לא היה לי יותר כוח…