חוץ. יום. פתח דירתו של אלי
איש ואשה מוועדת התכנון ועוד כמה שוטרים עומדים ליד דלת דירתו של אלי.
פנים. יום. דירתו של אלי
אלי שומע את הצלצול בגורר עצמו על כיסא הגלגלים לעבר הדלת.
אלי
רק רגע.
חוץ. יום. פתח דירתו של אלי
האישה נותנת לאלי טופס בערבית ובעברית ואומרת לו בעברית עילגת
אישה
בהתאם להחלטת וועדת האוכלוסייה באזור מגוריך עליך לפנות את דירתך בתוך שבוע מהיום. בשם הצדק הפלשתינאי תוכל להתגורר במרכז קליטה זמני לזקנים ונכים שם תוכל לקבל חדר עם עוד חמישה כמוך. דירתך תנוצל לאכלוס משפחה מרובת ילדים שאללה לא אפשר לה עד היום ליהנות מדירה אמתית.
אלי הישוב בכיסא הנכים שלו נועץ את עיניו באשה ולפתע פורץ בצחוק אדיר וממושך. האנשים נעים באי נוחות.
איש
אין לך מה לומר לנו?
צחוקו המטורף של אלי מתגבר. האנשים מסמנים לעצמם עם אצבע ברקתם משל הוא מטורף ומתחילים לנוע במורד הרחוב כשצחוקו מלווה אותם כל הדרך.
פנים. יום. דירה של נילי
נילי מתעוררת משנתה לקול צעקות רמות וקריאות בוז. היא מתנערת משנתה כאשר אבנים ועוד חפצים פוגעים בחלון הסגור של דירתה. נילי קופצת בבהלה מהרעשים המבעיתים הנשמעים על תריס חלונה. היא מציצה מבעד לחרכי החלון. קבוצה בת כמה עשרות אנשים מפגינה כנגדה עם שלטים.
כולם מסתובבים כמוכי אמוק וצורחים בלי הרף.
חוץ. יום. ברחוב מול דירתה של נילי
אדם מבוגר נושא שלט "מופקרת", 2 נשים נושאות שלט "זונה אמריקאית".
אישה זקנה עם פה חסר שיניים מתקרבת אל החלון של נילי וזועקת.
אשה זקנה
אלוהים מעניש אותנו בגלל שכמותך! את משחיתה את הנוער!
צוות טלוויזיה זר מגיע משום מקום ומתמקם במהירות לתפוס עמדה כדי לצלם את ההפגנה.