מייק מסתכל בעיניו של מוחמד זמן רב בלי להוריד את מבטו העז.
מייק
אין לי מושג על האיש. אמרתי לך שאני לא עוסק בפוליטיקה או במחתרות.
דממה משתררת בין שני האנשים כשהם עומדים ומביטים בנער המעונה מעבר לראי החד כיווני. לפתע ניגש מוחמד לפתח שני בחדר ומסמן למייק לבוא אתו. הוא פותח את הדלת. הם נעלמים מהחדר ומופיעים לפתע מעבר לראי החד כיווני בחדר העינויים. מוחמד ניגש לנער ומעירו בסטירה.
מוחמד
הי, אתה ער?
הנער ממלמל.
נער
כן. כן.
מוחמד
הי אתה! האם אתה מכיר את האיש הזה?
הנער כלל לא מביט לעברו של מייק ובקול מעונה אומר.
נער
אני לא מכיר אף אחד! אף אחד! אף אחד! גם לא את מר גרינשפן.
הנער מתעלף שוב. מוחמד מחייך למייק
מוחמד
יש לך מזל שהנער הזה כבר לא מכיר אף אחד. אם אתפוס אותך יום אחד, לא יעזור לך הדרכון האמריקאי שלך. אתה מבין?!
מייק
קודם כל תצטרך לתפוס אותי.
ביציאה הולך מייק עם אגרופים מאוגרפים כדי להחזיק את עצמו בשליטה עצמית. מוחמד מסתכל אחריו בחיוך.
מייק (VOICE OVER)
אני נשבע כי עוד אתחשבן עם הכלב הזה!