פנים. לילה. פאב השלום
נילי יורדת מהבמה. מייק קורץ לה ומסמן לה לגשת לתא ההלבשה הקטן מאחורי קיר הבר. היא נכנסת לתא הקטן ומגלה שם זר פרחים ענק. היא גוחנת ושולפת את הכרטיס הנעוץ בזר וממלמלת.
נילי
ריצ'ארד, לוטננט, מרינס. מממ…
היא יוצאת בחזרה לאולם הפאב ומתיישבת בשולחן קטן באחת הפינות. עוזרו של מייק ממהר להגיש לה כוס תה. היא שותה כאשר מישהו עומד מולה והיא מרימה את זוג עיניה.
ריצ'ארד
שלום, גבירתי הזמרת.
חייל מרינס, שחור, גבוה ורזה, במדי א' גוחן לעברה.
נילי
אז אתה הוא המעריץ האלמוני שלי?
עיני המצלמה מתעכבות על עיניה של נילי. ריצ'ארד מחייך בהקלה.
ריצ'ארד
כן גבירתי. שמי הוא ריצ'ארד.
נילי
אתה נראה לי מאוד מוכר אולם איני זוכרת מאיפה.
ריצ'ארד
האם אוכל לשבת לידך?
נילי
כן, בבקשה.
דממה קצרה משתררת ביניהם.
נילי
מה מעשיך בחלק זה של העולם? באת לראות כיצד משמידים את מה שנשאר ממדינת ישראל?
ריצ'ארד
נשארתי בישראל כי החלטתי לעזור לישראלים. אחרי מה שראיתי, החלטתי שכבן אדם מוסרי עלי להישאר ולעזור לכם.