מוחמד
הנה את רואה? את לא טיפוס של רוצח, את נחמדה. הניחי את הסכין, לא אפגע בך.
לאחר זמן ארוך נילי מתעשתת ומורידה מעט את הסכין אך ידה נשארת מאוגרפת בעווית סבב הסכין והיא מוכנה להשתמש בו בכל רגע.
מחמוד נכנס למטבח הצר ומתיישב בכבדות באחד הכיסאות.
מוחמד
תהיי נחמדה, תעשי איזה כוס קפה.
נילי
אין לי קפה, יש לי רק תה.
מוחמד
תה יהיה בסדר. בבקשה ממך.
נילי
אז תחכה בבקשה בכניסה.
נילי אינה מעוניינת להפנות את גבה למוחמד והוא צוחק ויוצא להול הכניסה. משם הוא עובר לסייר בחדר השינה שלה. הוא מציץ בתמונת החמניות של ואן גוך, ובשני הצילומים הממוסגרים של תמונות בני משפחתה של נילי. אחר הוא מתעכב על שידת הספרים הקטנה שלה ומנסה לראות אילו ספרים יש שם. ברקע קולות של קומקום מים רותח והכנת כוסות תה.
מוחמד
אז את עובדת כזמרת בפאב השלום.
נילי במטבח מצטמררת.
מוחמד
את שרה יפה מאוד. אני אוהב איך שאת שרה. היית מוכנה לשיר לי פעם, ככה, באופן פרטי?
נילי
אני לא נוהגת לתת הופעות פרטיות.
מוחמד
תגידי, המייק הזה, מנהל הפאב, מה הוא עושה חוץ מלשבת כל היום על הבר? יש לו עוד תחומים שבהם הוא עסוק?