ראש הממשלה (VOICE OVER)
אזרחי ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל וצבא ישראל מרכינים ראש בפני עם ישראל ביום נורא זה ומודים: חטאנו, פשענו כלפי העם. אשמים אנו על שלא עמד לנו כוחנו כנגד אויבנו הערבים.
פנים. אחה"צ. דירת נילי
נילי עומדת מול מסך הטלוויזיה ומחזיקה את לחייה באצבעותיה בחוסר אמון.
ראש הממשלה
בימים האחרונים של פלישת צבאות ערב לשטחינו, הטלנו מספר פצצות נויטרון על רמת הגולן כדי לעצור את כוחות האויב. על אף שהשמדנו רבים מאוד מאויבנו, הכוחות שעלו עלינו לכלותינו הגיעו מכיוונים נוספים: מלבנון, סוריה, מהירדן, כנהר שאין לעצרו ובתוך מספר שעות גלשו אלה לעבר הגליל,
עמק בית שאן ודרכם לעבר מישור החוף. עתה כוחות אלה עושים דרכם לעבר תל אביב ואין מי שעוצר בעדם.
נילי מכסה פניה בידיה, מתיישבת על הספה וגועה בבכי.
פנים. אחה"צ. חדרו של אלי
אלי יושב מול הטלוויזיה, חשוך כמעט לגמרי והאור על בגדיו ופניו של אלי הינו אפור, אור הטלוויזיה.
ראש הממשלה (VOICE OVER)
אנו מצטערים כי לא היה בנו הכוח להפעיל את נשקנו האחרון. לא עלה בידינו להפעיל כנגד אויבינו נשק גרעיני ביודענו כי רבים מבני עמנו ימותו יחד עם צרנו ורבים רבים ייפגעו בצורה איומה לשארית חייהם.
לפתע אלי צורח על המסך.
אלי
אידיוט! אידיוט! אידיוט!
אלי תופס דף נייר עליו הוא כותב, מקמטו בזעם איום ומשליכו על המסך בחוסר אונים.
פנים. אחה"צ. מסך טלוויזיה
ראש הממשלה
ביום זה, בו נוריד את הדגל, נזכור כי עמנו התקיים 5000 שנה, 2000 מהם בגלות השנייה. עוד יגיע יום ודגל ישראל יתנוסס מחדש על התורן, עוד יגיע יום ומצהלות ילדינו יבקיעו את חומות השתיקה.