מייק
אני אזרח ארצות הברית אדוני. בתור שכזה תצטרך קצת יותר בשביל לטרטר אותי.
מוחמד מוותר ונאנח.
מוחמד
האמת היא שרציתי להיות ידיד שלך ולא לגלוש לשיחה לא נעימה.
מייק מביט במוחמד שכבר גומר לשתות את תכולת בקבוק הבירה.
מייק
אני מבין, האם אתה רוצה לשתות עוד בירה? על חשבון הבית?
מוחמד מחליק לעברו כרטיס ביקור.
מוחמד
שמי הוא מוחמד. אם תזדקק למשהו, אל תהסס.
שניהם לוחצים יד בחוזקה כדי למחות את הטעם הרע של שיחתם. הם מחזיקים בחוזקה זה את ידו של זה זמן ארוך כשהם מביטים כל הזמן, זה בעיני זה בעיניים חודרות.
מייק
אין לי שום עסק עם טרוריסטים או עם מחתרת ואתה מוזמן לשבת כאן איתי בוקר צהרים וערב כדי להיווכח בכך במו עיניך.
מוחמד
אשקול זאת.
עיניו של מוחמד נודדות על הזמרת שהתמקמה בינתיים על הבמה. הפאב מוחשך והזמרת מוארת באור הזרקורים. מאחוריו של מוחמד יושב באחת הפינות חייל המרינס ריצ'ארד.
הפאב מוחשך להוציא את האורות החלשים בקיר של הבאר. נילי בחולצה דקיקה לבנה, שקופה מעט, עומדת ושרה בליווי פסנתר וסקסופון רך. היא שרה בלוז אמריקאי עצוב ושקט ומראה יכולת קולית לא מבוטלת.
מוחמד מסתכל על נילי ומפשיט אותה במבטו. היא מוצאת חן בעיניו מאוד.
פניו של ריצ'ארד זוהרים בחשיכה. נראה שהוא מופתע למצוא אותה והוא מאושר על כך. הוא טובל ידו בצלוחית הבוטנים וטורף אותם תוך שתיית בירה. נראה שהוא נהנה מאוד.