אנה
הם משחררים אותך. דע לך כי אתה הראשון שיוצא ממשפט שכזה בחיים. מזל שהגעתי לכאן הערב, במצב שבו הייתי יכולה עדיין לזהות אותך. אם לא הייתי מגיעה, היית מת עד עלות השחר.
בנו
את איתם, אנה.
אנה (ברכות)
כן בנו, אני במחתרת. עכשיו ייקחו אותך מכאן החוצה. איש כאן כבר לא יפגע בך יותר.
אחד משוביו ניגש עם מנעול ופותח את האזיקים שלו. בנו כמעט ונשמט מהכיסא לקרקע אלא שאנה מחבקת אותו קודם בידיה, מונעת ממנו להתמוטט.
בנו (בקול צרוד)
למה עזבת אותי אנה? אהבתי אותך.
אנה גוחנת ומציצה בעיניה האפורות עמוק בעיניו התפוחות של בנו.
אנה
עזבתי אותך כי היית חלש בנו. חלש מידי.
מסך שחור
חוץ. אי שם באזור התעשייה של לוד – שחר
השחר עולה על בנו. הוא מתעורר מעלפונו, קפוא למחצה, מוטל פרקדן על ערמת חצץ, ראשו קרוב במידה מסוכנת לאחד מפסי מסילת הרכבת. כאב ראש איום מכה בו כאשר הוא מנסה להתיישב.
FLASH BACK
פנים. בפירמידה – לילה
באולם שבו נערך המשפט.
שופט
לאור עדותה של אנה, בית הדין מוצא לנכון לזכותך מאשמה. היא דיברה בעדך.