עיר המתים – דף 46

קריינית חדשות

העיוור בעל הזיכרון הפנומנאלי, ארובות עיניו ריקות, פניו כחושים ומסוגפים וללא הבעה יושב בתוך המודיעין בקומת הכניסה לבית הקברות. תור ארוך של אנשים עומד ומחכה לשאול אותו על יקיריו. דומה שהוא ישב שם מאז ומתמיד, בכל שעה משעות היממה, כאילו חיברו אותו במסמרים למקומו.

שדרנית טלוויזיה (VOICE OVER)

מעריציו של האורקל טענו כי ראשו מכיל מפה של למעלה ממיליון ורבע קברים ושאיש מעולם לא קיבל ממנו מידע שגוי כלשהו.

בנו ניגש לאזור המודיעין, לפני כשבועיים האורקל מת ועשרות מודעות אבל על מותו היו מודבקות על קיר הבמה. הבימה הייתה מכוסה בהר של פרחים לזכרו, חלקם כבר נבלו.

FLASH BACK

פנים. אולפן טלוויזיה – לילה

כתבה על מהומות ובריונות בשטחי המחיה של עיר המתים מוקרנת על המסך בלא קול ברקע, כשהשדרן מדבר.

שדרן טלוויזיה

מריבות אלימות וקרבות בין כנופיות פשטו בתוך המבנה על אזורי שליטה. חטיפות, שוד ומעשי אונס התפשטו בתוך המבנה כשריפה בשדה קוצים והיו מעשה של יום יום. העיתונות הישראלית שלאחר המלחמה דיווחה על המצב העגום אך ללא הועיל. המשטרה הפלשתינאית התייחסה באדישות ובבוז לנעשה בעיר המתים ולא טרחה כלל להיכנס פנימה. ברגותי עצמו, שנדרש לעניין על ידי כתבי חוץ טען להגנתו כי מדובר בבית קברות יהודי וזה עניין בין היהודים לעצמם, אולם הוא הורה 'למשטרה הישראלית' להיכנס לעובי הקורה.