זול יותר מכרטיס קולנוע. מרתק יותר מלצפות בסרטים, קיראו סרטים.
עיר המתים – דף 58
חוסר החמצן והרגשת המחנק מתחלפים במהירות להרגשת בחילה מתגברת של בנו, עת העיגול הלוחש של לוח הפלסטיק הנשרף ממשיך להתרחב, חושף את פתחו האחורי של הכוך כמעט במלואו לאוויר הדחוס והמעופש של הניקבה. בנו מוציא את ידו אל מחוץ לכוך ובעקבותיו את צווארו ומדליק שוב את המצית. הוא נמצא אי שם במרומי המבנה הענק. רוחבה של הניקבה הינו בסך הכול כחצי מטר לערך והיא מפרידה בין שני טורי גומחאות, שנבנו בצורה מודולרית. בנו מביט למטה לעבר תחתית הפיר אך החשכה מכסה אותו כמה קומות מתחתיו. האש הלוחשת ממשיכה לאכול את הפלסטיק שבקבר מתחתיו. גרוע מכך הינה העובדה כי במקום שבו נשרפים לוחות הפלסטיק היו שייריהם הנוזליים מחום מתכופפים מפאת משקלם כלפי מטה וחלקם כבר הספיקו לגעת בלוחות הפלסטיק שמתחתם, מדליקים גם אותם, סותמים אט אט את קו הראייה של בנו לתוך התהום הפעורה ומעלים אובך של ענני עשן לבנים ורעילים. אור קלוש מגיע מלמעלה. בנו שוכב בקבר על גבו. בנו מוציא את ראשו מבעד לפתח ומגלה כי הוא נמצא רק שתי קומות מתחת לגג המבנה. גג פלסטיק שקוף למחצה מראה כי הלילה יורד ועוד מעט חשכה מוחלטת תשתרר בפיר שבין שתי שורות הקברים. שוב בנו נעשה מודע לתחושת המחנק ולרגע הוא מסתחרר מסירחון הפלסטיק הנשרף. בצד הגלילים שמשמשים כקברים, ישנן שורות שקעים לאורך לוחות הבטון הקל שמהם מורכב המבנה. ככל הנראה, אלה שקעים שמאפשרים לאנשי השרות לנעוץ בהם את נעליהם ולשמש להם כמדרגות טיפוס במהלך עבודות התחזוקה שלהם. בנו יודע כי עליו לצאת מהקבר שבו הוא תקוע, אחרת הוא ימות מחוסר אוויר או מהגזים הרעילים. הוא נדחק החוצה, ראשו וכתפיו בחוץ והוא מצליח לשלוף החוצה גם את אחת מידיו. בנו, חצי גופו בחוץ, אוחז בידו האחת בשקע שלצד הקבר שלו ושולף את חלק גופו העליון החוצה, משעין את גבו על הקיר שממול. בנו מביט בהשתאות בקו האש הלוחש של שרידי לוח הפלסטיק של קברו. שרידיו מאכלים וחושפים את שורות הקברים האפלים שמתחת. הפחד מדרבן אותו והוא שולף את גופו מתוך הגומחה שבה הוא נמצא קבור. גבו נשען על הקיר ממול בעוד הקיר הולך ונשרף מתחתיו, מתחת לרגליים התקועות בשקעים של הקיר. הוא עומד דקה או שתיים כדי להרגיש את גופו הרדום מחדש. הוא מתחיל לטפס במעלה הפיר, רגליו ננעצות בשקעים שבקיר וגבו מחליק על הלוח שממול. אי שם למטה נשמעת טריקת דלת ברזל מהדהדת וברחש הפלסטיק הנשרף שומעים לפתע צעקות אנשים. ראש אדם מגיח מספר קומות מתחת לבנו והוא עוצר את תנועותיו ואת נשימתו.
