אתה נשמה אבודה, כדאי שתתוודה בפני בית הדין.
בנו מביט בכאב בחשכה, נאבק כל העת על נשימתו. מטרים ספורים ממנו יושבים מעניו והוא לא מסוגל אפילו לראות אותם. שתיקה קצרה השתררה.
השופט
זמנך מסתיים בנו, תיכף נתחיל בחקירה האמיתית. אני מציע לך להתוודות שוב על חטאיך.
בנו מביט בכאב בחשכה ומסמן בראשו לשלילה ומסנן בין שיניו.
בנו
אין לי מה לספר לכם, מצפוני נקי.
אגרוף כבד מוטח בפיו והוא חש את טעם הדם על שפתיו. לשונו נחתכת מחמת המכה ולרגע הוא מאבד את הכרתו. דלי מים קרים כקרח נשפך עליו בתנופה. הגופייה שבה נחטף הופכת לסמרטוט מלוכלך מהדם, הזיעה, האבק והמים שהיא סופגת מהרגע שבו הוא מובל היישר מתוך שנתו לתוך החקירה האלימה. לאחר זמן רב, בו שרוי בנו בין עלפון לערות, סופג בכל פעם דליי מי קרח אל פרצופו החבול, רק כדי שיתעורר שוב לתוך הסיוט, נשמע קול צעדים מתקרבים מפתח הפרוזדור. בחושיו המעורפלים שומע לפתע בנו קול מוכר מן העבר. קול נשי שדיבר ברוסית מהירה.
אנה
מה קרה לכם? השתגעתם?
FLASH BACK
שקופית:
יולי 2010, ערב כיבוש תל אביב
חוץ. העיר תל אביב – יום
המוני אזרחים מתרוצצים ברחובות. הסופרמרקטים עם מדפים ריקים עקב בהלת קניות. הרבה אזרחים אורזים את הרכוש שניתן להציל על מכוניותיהם. כוחות משטרה וצבא מסיירים תכופות ברחובות הראשיים.