מפקד המשטרה
אנחנו לא ניתן לאנרכיה להשתלט עלינו. זה מצב חירום ואלה הם חוקי חירום.
חיה ניגשת לטלוויזיה ומכבה אותה. אחר כך, היא מחבקת שוב את בנו.
חיה
הלילה הזה יש רק אותי ואותך.
בתנועה חפה מכל ביישנות היא דוחפת את בנו אל עבר המיטה.
חיה
אני צעירה ויפה, בנו. מה אתה חושב שיעשו לי?
בנו
אני לא מעז לחשוב על כך.
בנו שוכב על המיטה למרגלותיה של חיה ומביט בה בעת היא עומדת מעליו. לאיטה היא משילה את חצאיתה.
חיה
האם יאנסו אותי? האם ירצחו אותי?
חיה מורידה מעליה את החולצה הלבנה. היא עומדת מולו בגרביה הארוכות, בתחתוניה הלבנות המאוד לא אופנתיות ובגופייתה שמסתירה את חזייתה ושאר תווי גופה. דממה עמוקה משתררת ביניהם. לאט, היא מסירה את גופייתה, חושפת את חזייתה.
חיה
האם ישחיתו את גופי? האם ישרפו אותו?
בנו (בגרון ניחר)
זה יהיה בזבוז נהדר.
בתנועה מיומנת פותחות ידיה את חזייתה מכיוון גבה. בטבעיות היא מורידה את חזייתה ושדיה פורצות לחלל החדר. בנו מביט בעורה החלק כמעט באי אמון. חיה ניגשת ומכבה את האור בקרוואן. היא מגששת את דרכה לבנו במיטה וכורעת מעליו.