ער המתים – דף 52

 

הרב

האם השם 'חיה' אומר לך משהו?

 

בנו מרגיש כאילו הוא פרפר שתולשים את כנפיו.

 

הרב

אני יודע שחיפשת את חיה, אתה חיפשת אותה ואני חיפשתי אותך.

 

דממה מעיקה משתררת.

 

הרב

אתה בטח משוכנע שהיא מתה, אבל היא לא.

 

בנו בולע את רוקו.

 

בנו

איפה היא עכשיו?

 

הרב מנענע את ראשו. לרגע דומה שהוא צוחק אבל אז נשמע קול התייפחותו והוא פונה הצידה כדי שבנו לא יראה אותו בוכה. כתפיו רוטטים ובכיו נשמע כמו יללה מעונה. בנו נרעד כשהולמת בו ההכרה כי הרב שונא אותו עד טירוף. לאחר זמן מה מתאושש הרב ופונה שוב לבנו.

 

רב

חיה באה לביתה עם בוקר ואנחנו, אחרי לילה מטורף מדאגה לשלומה קיבלנו את פניה בהקלה עצומה. אימה ואביה בכו כשהיא הגיעה. ורק אני ראיתי את מה שהם לא ראו, ראיתי עד כמה היא קורנת, עד כמה היא מאושרת. אביה לקח אותה לחדר הסמוך ודיבר איתה. קולות עמומים עלו ממנו ואני הצצתי בעיניה של אימה שנשארה איתי. פחד היה בהן, אימה מפני הנולד אך גם תקווה שאולי בתה תוכל להינצל. מידי פעם עלו הטונים בחדר הסמוך. בכל פעם כשזה קרה הייתי נע בחוסר נוחות במקומי. ידעתי כבר שהיא איננה אוהבת אותי, אך ידעתי גם שאביה הבטיח לי אותה. זכרתי את דברי אמי שאמרה לי בשיחת טלפון מניו יורק, אל תדאג, עם הזמן היא תלמד לאהוב אותך.

 

 

 

שיתוף:

ניווט מהיר

נוספה אופציה של סרטים בתפריט העליון של אתר התסריטים שלי.

הסרט "השיבה" מוצג (במקביל לפרסום התסריט)
דילוג לתוכן