שקופית:
קיץ 2009
חוץ. פארק הירקון – יום
בנו הולך בין העצים, לא רחוק מנהר הירקון. הוא נעצר לפתע, מכניס את ידו לכיסו ושולף את ארנקו. הוא מגלה שם מאה וחמישים ש"ח. פרי חסכונות החירום שלו.
בנו (VOICE OVER)
לצערי, את רוב חסכונותיי, פרי עבודתי בחופש, הוצאתי על קניית מערכת מוסיקה משוכללת, שנשארה בבית הורי. חשבתי על הרב, אותו רב שהפיל על אבי את הטרגדיה הזו. זקן עקשן וקיצוני, שלקח את בית שמאי כמודל, והפך את כל סובביו עצבנים, נרגנים ושוחרי רעה ומדון והכל בשם הדת. חשבתי לעצמי איך לפעמים, מתוך כל יער הקוצים, יוצאת לפתע שושנה מרהיבה. חשבתי על חיה.
חוץ. בפתח סמינר המורות בת"א – יום
בנו מחכה לחיה בדרכה לסמינר המורות. הוא ישוב על הגדר שממול הסמינר, תרמילו בין רגליו. כשחיה מתקרבת, הוא מזנק לעברה. הוא רוצה להיכנס עם חיה לחצר המכללה, אבל השומר בשער מסרב להכניס אותו. ולפיכך הם נשארים לעמוד בפתח המכללה.
בנו
חיה, עזבתי את הבית.
חיה מביטה בבנו ועיניה הירוקות מתמלאות בדמעות.
חיה
אתה יודע שאני אוהבת אותך, עכשיו לא אוכל לראות אותך יותר.
בנו
אני יודע, הרי אמרתי לך שאיימו על אבי בחרם ונידוי, הייתי חייב להחליט.