יקי (VOICE OVER)
הוא ליווה אותי לאורך גן יפני. לא הייתה בגן אף פיסת אדמה שלא עובדה לפרטי פרטים. לא היה בו גרגיר או אבן שאינם במקומם. פסעתי בתוך הגן, מודע לחריקות החצץ הדק מתחת לנעלי שהפריעו את השקט שמסביב. במרכז הגן מתגלה בפני בית יפני, בנוי מקני במבוק עם קירות נייר כמו שתמיד ראיתי בסרטים, ניצב מעל אגמון מים קטן. עליתי על גשרון העץ הקטן מעל תעלת מים שהובילה מים באופן מלאכותי מן הנחל הגדול יותר שזרם מחוץ לכפר. הבית עצמו ממש עמד מעל האגם הקטנטן המלאכותי.
הבית נפתח ודני יוצאת לעבר יקי בקימונו.
יקי (VOICE OVER)
הכול היה מדהים אבל שום דבר לא השתווה למראך לבושה בקימונו צבעוני בצבעים עזים של אדום וכתום. שיערך היה קשור במספר רב של סיכות ראש צבעוניות ומוזרות, וכשהסתובבת לעברי הייתי המום. לא מעצם האיפור הלבן הכבד שכיסה את פנייך כמסכה, אלא מהעובדה שהיית זו את ושחייכת לי את חיוכך הקטן, זה שתמיד אהבתי.
רציתי לגשת ולנשק אותך, להתנפל עלייך מרוב אהבה וגעגועים אך סימנת לי בידך לא להתקרב. הייתי מופתע אבל אז אמרת לי כמעט בלחש "אני עכשיו יפנית ועלי לנהוג כיפנית. אני מתנצלת אבל תצטרך לקבל אותי ככזאת. תהיי סבלני איתי. מובן שהייתי מוכן להיות סבלני איתך. לעזאזל, הרי טסתי יותר מחצי עולם בשבילך, אז שלא אהיה מוכן לחכות לך? רק תהיתי מהיכן את מוצאת את הכוח להחזיק את עצמך ככה.
דני מסמנת בידה ונערה יפנית מגיחה מהבית לעברם.
יקי (VOICE OVER)
סימנת בידך ובתוך שנייה הופיעה לידי משום מקום נערה יפנית חמודה.