דני (VOIVE OVER)
יקי הוא החבר שלי. פגשתי אותו בבנק. הוא עובד שם כמורשה חתימה ואחראי על האשראי בבנק.
פנים. יום. סניף בנק
דני יושבת מול פקיד בנק צעיר, רזה וגבוה.
דני (VOICE OVER)
ישבתי מולו כשפתחתי את העסק. הוא מצא חן בעיני. רזה, גבוה, משהו מסוגף בפניו אולם באותה פתאומיות הוא יכול לחייך והאור יאיר את פניו. קצת מצחיק אותי שאני, עם כל העבר הקרבי שלי, (לא הצבא, אל תדאגו) מצאתי דווקא את החנון הזה. הוא לא ממש בקטע של תורות לחימה אבל הוא חכם, הוא מצחיק אותי והוא מאהב נהדר. חשוב, לא?
הנה הוא בא, אני שומעת את הצעדים. משהו לא בסדר. כשהוא נכנס למכון הוא תמיד מדבר אלי. שקט מידי. נעשיתי מודעת לשקט המסוכן שהשתרר לפתע במכון.
פנים. לילה. במכון
דני מוצאת את עצמה עומדת מול אדם הלבוש בשחור. כשהוא רואה שהיא דרוכה, ידה האחת מורמת מאחור וידה השנייה מושטת קדימה בעמדת מוצא, הוא פורץ בצחוק. הדבר מרגיז את דני, מה עוד שלפתע נכנסים עוד שני אנשים לאולם ונעמדים ליד הקיר מאחורי האדם הלבוש בבגדים שחורים ועומד בתנוחה רגועה, במין זלזול שכזה, משועשע, ממתין בידיים שלובות.
דני (VOICE OVER)
שני האנשים הנוספים נכנסים לתוך המכון ונשענים על קירות האולם של המכון שלי כאילו הם בהצגה. הצגה כדי לראות מה יעלה בגורלי. ואני? אני לא התכוונתי לתת לזרג הזה להתחמק מעונש. אחרי הכול הוא חדר לביתי, לא?
בחשיכה החלקית שיש באולם ראיתי רק שני דברים. את יציבתו ואת עיניו הבוהקות בלובנן. מיד ידעתי כי מדובר באדם שהוא לוחם מקצועי. הוא עומד נכון. והוא מחזיק את המוט בידו בתנוחת מוצא של איש קרטה שלמד את סודות השימוש בחרבות. עברתי לעמדת מוצא אחרת, העדפתי לעבור למצב שבו יהיה לי יותר קל להתחמק ממנו.