פנים. יום. בביתו של אטצושי
נתן שוכב מעולף על המיטה. הרופא בודק אותו ומזריק לו זריקה. הוא נותן לו עירוי דם מאולתר. דני מחזיקה את השקית בידיה. אטצושי ממהר לקחת מדני את שקית נוזל העירוי ולהשכיב אותה על תקרת הארון ומשחרר את ידיה של דני.
רופא
הוא איבד הרבה דם. הוא חייב לנוח הרבה. הזרקתי לו אנטיביוטיקה. הכדור עדיין תקוע לו אי שם בבטן.
אם לא נוציא את הכדור האיש ימות.
דני
יש לך דרך להוציא את הכדור?
רופא
זה דורש חדר ניתוח עם צוות כעשרה רופאים מנתחים. אין לנו אפשרות לזה. המשטרה בטח תעצור אותך. בתוך שעה או שעתיים הוא בטח ימות. להזיז אותו במצבו זה בלתי אפשרי. אין לזה פתרון.
דני
אז אתה אומר שנתן ימות?
רופא
מצטער, אני לא איש בשורות היום.
דני
כמה זמן?
רופא
אני נותן לו בין שעה לשעתיים. במידה והוא יתעורר, יש לך כאן מורפיום, מספיק כדי לאפשר לו למות בלא כאבים.
דני פונה לאטצושי.
דני
יש לך כלי נשק? בלעדיהם אני חשה ערומה.