שקופית:
ספטמבר 2008
פנים. לילה. בחדר השינה של דני במכון
יקי ודני שוכבים במיטה בחדר השינה של דני, שמיכה פוך עבה מכסה את שניהם.
דני (VOICE OVER)
בשעת לילה מאוחרת ממש, שכב יקי לצדי, מותש. ראשי היה מונח על זרועו וידו הקיפה אותי, מלטפת את שערותיי. אהבתי את הגישה שלו במעשה האהבה, את הקפדנות שלו לפני, במהלך ובעיקר אחרי הזיון. הוא היה מתחשב אבל היו לו, כמו לי, מצבי רוח והוא ידע לשנות מעת לעת את עוצמת המגע. לפעמים בא לי מין קשה ובוטה, הלילה התחשק לי מין איטי, רך ומלטף. יקי ידע לקרוא אותי ולעורר אותי. שכבתי על הצד, נצמדת בשדי ובטני אליו. הנחתי את רגלי על בטנו במין תנוחת בעלות. ליקי זה מעולם לא הפריע וזה מה שעשה לי טוב אתו. הוא היה חסר משחקי כבוד לחלוטין במערכת שבינינו והוא באמת אהב אותי. שמענו בשקט את הקונצ'רטו לפסנתר מספר אחד של רחמנינוב. ציפור קטנה ניקרה כל הזמן בראשי והפריעה לי. מדוע לכל הרוחות זקוק בלדר של מדינת ישראל לשומרת ראש עצמאית? מה, אין להם אנשי בטחון משלהם? מן הסתם משהו כאן מוזר מאוד. אמנם, אני אמורה להגן עליו אבל זה לא אומר שעלי להפסיק להפעיל את ראשי? מדוע הם משלמים לי כל כך הרבה כסף (בשבילי) עבור משימה שנראית על פניה כשגרתית למדי?
אז, הרגשתי כי עיני נעצמות ובמעשה אחרון של חסד ניתקתי את עצמי מחיבוקי את יקי. אני אמנם מאוד אוהבת להתכרבל בזרועותיו ולהתחכך בגופו אולם כשאני ישנה אני אוהבת את השטח שלי. אי לכך נישקתי אותו פעם אחרונה על לחיו והפניתי לו את גבי, מכניסה יד אל מתחת לכר שלי כך שראשי יישען מעט גבוה יותר ובתוך דקה או שתיים כבר ישנתי.