נתן
אני נוסע נסיעות קצרות לאירופה. אני צריך שומר ראש ואני מוכן לתת לך שלושת אלפים דולר עבור כל מסע שלי. על פי רוב זה לוקח כיומיים עד שלושה בארץ זרה, על פי רוב שוויץ, לפעמים לוקסמבורג. אם מזג האוויר נחמד אז אני נשאר עוד יום לטיול כיף ואז, בחזרה הביתה.
שתיקה קצרה משתררת, נתן מחכה לדני שתגיב אולם היא לא נופלת במלכודת שלו. לאחר דממה קצרה.
נתן
אוקיי, אני מוכן לשלם לך חמשת אלפים דולר לכל סיבוב שכזה. לעתים זה יוצא לך יותר. המלון, האוכל והטיסה First Class, הכול עלי. עזבי את השטויות, אני יודע עד כמה את זקוקה לכסף. אל תוותרי על הג'וב שאני מציע לך.
דני
ואיך אני יודעת שמדובר בעסקים חוקיים? אני לא רוצה למצוא את עצמי יום אחד בבית הסוהר בגללך.
האיש בעל השיער הכסוף פורץ בצחוק.
נתן
טמבלית, אני בעצמי נציג של הממשלה.
הוא שולף מכיסו תעודה בגודל של כרטיס אשראי ובה תמונתו, סמל המדינה ומתחת כתוב "סוכן מוסד של מדינת ישראל".
דני (VOICE OVER)
לא ידעתי שיש כאלה תעודות, גם לא ידעתי אם הגיוני בכלל להנפיק תעודות שכאלה, וגם לא הייתה לי היכולת לדעת אם זו תעודה אמתית או איזה תעודה פלצנית שחוסכת מהתמימים את השאלות, אבל באותו רגע כבר החלטתי. כדי להציל את המכון שלי ולצאת סוף סוף מהמצוקה הכספית שלי, אני צריכה מזומנים. אני צריכה אורך נשימה. בהחלטה של רגע נפלה ההכרעה לקחת את העבודה. יקי הביט בי בציפייה שקופה, חרד שאשלח את המבוגר לעזאזל, עם הקריזות שלי.