אחד האנשים
כן.
יקי מופיע לפתע בדלת הכניסה ונראה מגוחך כשהוא עומד שם כמו גולם, זר הפרחים תקוע בידו.
דני (VOICE OVER)
החלטתי שאני מוותרת הפעם לבחורים.
דני
צאו מכאן ואל תחזרו. בפעם הבאה שתיכנסו לכאן לא ארחם עליכם.
השניים ממהרים לקחת את חברם, בדרך הם לא שוכחים לקחת גם את המוט שלו ונעלמים במהירות. דני יוצאת בעקבותיהם, עוברת על פני יקי הנדהם, ונעמדת בפתח המכון.
דני (VOICE OVER)
נעמדתי בפתח המכון שלי, כבעלת בית אמתית, ידי על מותני, רואה אותם נכנסים לתוך מכונית מאזדה שכורה. לא הצלחתי לקרוא את המספר של המכונית כי היא עמדה מרוחקת מעט, בחושך. הייתי בטוחה שהם מקצוענים ושגם אם אדע את המספר של הרכב, לא אוכל לעלות עליהם ולפיכך ויתרתי.
דני מסתובבת ופונה לתוך האולם, סוגרת אחריה את דלת הכניסה למכון, מה שבטוח. יקי מביט בה בתימהון, הוא עדיין אוחז בזר הפרחים הטיפשי. היא ניגשת אליו.
דני (VOICE OVER)
חיבקתי אותו כמעט באלימות ונישקתי אותו בפראות ובלהט, מחדירה את לשוני לפיו ומשתעשעת בשלו, מודעת לכך שאני מורחת עליו את כל זיעתי. אין כמו קרב אמתי כדי לעורר אותי. במיוחד כשלא אני היא זאת שיוצאת על אלונקה מן המזרון.
כשדני מתנתקת מיקי היא אומרת.
דני
אני נכנסת למקלחת. ייקח לי כמה דקות להתארגן.