פנים. לילה. סלון דירתו של איתי
איתי נבוך.
איתי
בוא אדוני, היכנס, היכנס.
הוא נסוג בחזרה מסלון הכניסה. מאחור מגיחה לפתע חברתו של איתי, פצצה אמיתית. היא נכנסת לסלון בתחתונים אדומות ונועזות, בדיוק כשהיא מכניסה את שדיה לתוך חזייתה, כלל לא מודעת לכך שדפקו בדלת. לפתע היא נתקלת בנביא הנמצא בפתח הסלון ובמבוכה ממהרת לסגת לחדרים האחוריים.
איתי (מתנצל מהאמבטיה)
רק רגע אדוני, אני כבר חוזר. אתה מבין…
הנביא מחייך אליו וממתין בסבלנות. דומה שגופו וכתפיו הזדקפו מעט מאז שיחתו עם הזר.
הנביא
אני ממתין.
איתי יוצא מהחדר, לאחר כמה שניות הוא חוזר כשהוא לבוש בגדים קלים.
איתי
אפשר להציע לך משהו לשתות? לאכול?
יורם
לא. באתי לבקש ממך טובה אחרונה.
איתי (בתמיהה)
אחרונה?
הנביא (ברווחה עצומה, שמח לשתף את איתי בסודו)
זהו זה. אני חוזר הביתה.
איתי מתעשת מהר, בהיותו עיתונאי שכבר ראה את הכול.
איתי
אני מבין
החברה של אתי פורצת שוב לסלון, הפעם היא לבושה בחולצת טריקו קצרה החושפת את הפופיק שלה אך עדיין בתחתוניה האדומים. שערה עדיין רטוב מהמקלחת. איתי פונה לחברתו.