חוץ. שעת שקיעה. שפך נהר הירקון
יורם נחמן יושב במקום פסטורלי ומבודד מהמולת העיר. מאחורי גבו תחנת החשמל של רידינג, בשפך נהר הירקון, כמה עשרות מטרים מהגשר. דייגים מספר עומדים על הגשר ולאורך החוף ומנסים ללא הצלחה לדוג. הנביא יושב על שפת המים הירוקים. מספר זבובים ושפירית אחת חגים מסביבו, מנסרים בזמזומם את השקט. בגדה שממולו הולכים שני ילדים קטנים, בגיל בי"ס יסודי, טיול קטן, אחד מהם מוביל בידיו אופניים. שני חותרים בסירת משוטים ארוכה וצרה חולפים על פניו העגומות בלי לשים לב אליו, משאירים אחריהם שובל דקיק במים. שקט. יורם נחמן עוצם את עיניו, השמש יורדת לעבר קו האופק. הוא יושב עדיין על גדת הירקון, ידיו חובקות את ברכיו וראשו ריק ממחשבות אך מלא בעצב עמוק על תפקידו שנכפה עליו, על חוסר יכולתו להוכיח את אמיתות דבריו.
פנים. לילה. מטבח ביתו של יורם
יורם נמצא במטבח ביתו החשוך. הוא פותח את המקרר ואור צהוב ניתז על פניו. הוא מתכופף לעבר המקרר הריק המכיל חבילת מרגרינה, שקית חלב ושתי ביצים בלבד.
CUT TO
פנים. לילה. חדר המיטות בביתו של יורם
אשתו ישנה. היא מתנשמת בכבדות, מתהפכת במיטתה מצד לצד.
אשתו של יורם (מתוך שינה)
יורם לא! יורם…
ואז חוזרת לשנתה.
CUT TO
חוץ. שעת שקיעה. על גדת הירקון
יורם יושב מכווץ בעצמו ובסיוטיו. יד מושטת נוגעת לפתע בכתפו. יורם מסתובב ורואה את "הזר".
הזר
שלום יורם.
יורם (בוהה במים)
שלום.
הזר
באתי לומר לך שאנחנו מרוצים מאוד מתפקודך. מילאת את התפקיד בצורה יוצאת מהכלל.