איריס
אל תדבר איתי על הזיות יורם. יש לך כאן קבלה. כתוב שם ששילמת עבור שתי כוסות קפה, לא אחת.
יורם פותח את פתח המקלחת ומושיט לעברה את ידו.
יורם (צוחק)
די איריס, רוזוול זה לא כאן, זה בניו מקסיקו. עכשיו בואי.
אך איריס עומדת שם, נרתעת מידו המושטת ומביטה בו בחוסר אמון. הוא מגיח מבפנים, רטוב כולו בזמן שהמים ממשיכים לזרום, מנסה ללכוד אותה אך היא בורחת מהאמבטיה החוצה. דלת האמבטיה נטרקת.
יורם
איריס! נו די כבר! (וכשהיא נעלמת הוא קורא אחריה בתסכול) ידעתי שאסור לי לספר לך!
CUT TO
פנים. שעת בוקר מוקדמת. חדר האמבטיה בביתו של יורם
יורם עומד מול פרצופו הניבט בראי, פניו מלאות קצף גילוח והוא מתחיל להתגלח. תוך כדי הסתכלות על עצמו בראי הוא מגלה כי ידו רועדת. הוא מביט בה ורואה כיצד היא רועדת ללא שליטה. הוא מניח שוב את כף ידו האוחזת בסכין הגילוח על אדן הכיור ונושם, נרגע מעט. רגע אחר כך הוא מתחיל להתגלח שוב אולם לאחר מס' תנועות גילוח הוא נעצר שוב, שוב מניח את ידו האוחזת בסכין גילוח בתנועת מנוחה על אדן הכיור ומשפיל את מבטו מן הראי, מנסה להירגע. הוא נשען בשתי ידיו על הכיור כדי לא להתמוטט וניכר בו שהזיכרונות חוזרים אליו שוב ושוב.
FLASH BACK
פנים. לילה. פנים מכונית
יורם והזר נוסעים יחד בדממה. יורם אפוף מחשבות על הזר ונראה עצבני מאוד. "הטרמפיסט" לעומתו נראה נינוח ובמצב רוח מרומם ומהמהם לעצמו חרישית איזו מנגינה בלתי מזוהה. המכונית נכנסת לצומת המובילה לרמת גן עד שהיא נעצרת באור האדום של אחד הרמזורים שבדרך.הזר מנצל את ההזדמנות שהם עומדים.
זר
יורם, חייך עומדים להשתנות, באופן דרמטי. אתה עומד למלא את התפקיד החשוב בחייך ובחיי רבים. תדע ימים קשים. קשים מאוד.
יורם שותק בהלם.