נביא – דף 89

 

 

חוץ. לילה. העיר הלבנה

מתי נעמד בכניסה לגן. אור פנסים כתום חיוור מאיר את הסביבה הדוממת. הוא מציץ בתמונה שבידו בה נראה הגן. מתי אוזר אומץ ומתחיל לעלות במעלה המדרגות לעבר המבנים. פסלים הלבנים שבראש הגבעה. קולות העיר נשמעים היטב, צפירת מכונית מרחוק, שאגת מנוע, קולות אנשים נישאים למרחקים עם הרוח. מתי מגיע לראש הגבעה שם הוא עומד בין המבנים הלבנים המוארים באור נגוהות, אבל איש לא שם. הוא הולך בין המבנים הלבנים עד לנקודה שבה העיר נפרשת מתחתיו בשלל אורותיה.

 

הזר (מאחוריו, VOICE OVER)

שלום מתי

 

מתי מסתובב לעבר הזר.

 

מתי (לא מתבלבל)

שלום

 

הזר מחייך אליו. רגע של שתיקה עובר ביניהם בעת שמתי סוקר את האלמוני.

 

מתי

מצאתי אותך

 

זר

לא, אני מצאתי אותך

 

מתי

באתי לבקש אותך שתעזור לנביא.

 

הזר צוחק.

 

הזר

יורם לא זקוק יותר לעזרתי. הוא בדרך לביתו.

 

מתי משתומם.

 

מתי

הוא סיים את תפקידו?

 

הזר

כן, ואתה תמשיך את דרכו!

 

מתי

מה פתאום? אני סתם בן אדם…

 

 

 

שיתוף:

ניווט מהיר

נוספה אופציה של סרטים בתפריט העליון של אתר התסריטים שלי.

הסרט "השיבה" מוצג (במקביל לפרסום התסריט)
דילוג לתוכן