חוץ. לילה. אמפיתיאטרון קטן בגן ציבורי
על רחבת החלקה ריקה עומדים מספר נערים דתיים במעגל. שניים מהם נמצאים במרכז המעגל ורוקדים בריקוד קפוארה תוך שליחת בעיטות וסלטות בלתי פוסקות. רדיו טייפ קטן על סוללות הנמצא על הרצפה ביניהם, מנגן איזו מנגינת סמבה המשמשת לנלחמים בקרב המדומה כמעין מוסיקת רקע. אור הפנסים מסביב מאיר אותם באור לבן. לפתע מופיעים מקצה הגן מספר נערים נוספים, עם אלות וסכינים בידיהם. צלליהם מסתירים חלקית את האור מהחבורה שמתחת. הם נעמדים בשורה למעלה ומחכים לחבורה שמתחתם בתנוחה מזמינה לקרב.
חוץ. לילה. כנס סיום שנתי של בית ספר תיכון
מנהל בית ספר מזדקן עולה לדוכן. נשמע רעם מחיאות הכפיים של ההורים ומס' תלמידים אפילו שורקים שריקות מחרישות אוזניים. אור הזרקורים מסמא חלקית את עיניו של המנהל. המנהל שולף מכיס חולצתו דף נייר שבו הנאום שלו, שם את הנייר על הדוכן ונאבק בידו במיקרופון.
המנהל
בזמנים קשים אלה, מתרחשות לנגד עינינו תופעות לא מוסברות כמו חזרתם של הנביאים. אנו עדים לתופעה, כמותה לא ידענו אלפי שנים. (מרים את קולו) המוני בני ישראל אינם ממתינים לפסק הדין של הרבנים גדולי התורה. ניכרת בעם רוח חדשה המתבטאת בכמות עצומה של מפעלים לעזרת הזולת, בפעולות של תמיכה בקשישים ובפעולות התנדבותיות אחרות למען הקהילה והעם. ניכרת גם חזרה בתשובה אצל אלפי משפחות חילוניות בצד עלייה דרמטית ברצונם של בני הנוער החרדיים להתגייס ולשרת בצה"ל.
חוץ. לילה. אמפיתיאטרון קטן בגן ציבורי
המנהיג של הלהקה שזה מכבר הגיעה. הוא יורד חצי הדרך אל החבורה ומחכה, אלתו מכה קלות בכף ידו, כמזמינה לקרב. החבורה של הנערים הדתיים מתייצבת בשורה כשמנהיגם מתקדם באומץ אל מול הבריון שמולו. הוא נעמד מולו ושולף בתנועה חדה מכיס מכנסיו אולר חד.
חוץ. לילה. כנס סיום שנתי של בית ספר תיכון
המנהל (מתלהב מדברי עצמו)
העם מתחרט על חטאיו ומנסה לתקן את דרכיו. תלמידי בית הספר היו שותפים השנה למספר אירועים של התנדבות שבאו ביוזמת התלמידים עצמם. בשיחותיי עם ראשי ועד התלמידים הועלתה במפורש הסיבה לרוח החדשה המפעמת בנוער הישראלי, עוצמת דבריו של הנביא שחדרה לליבותיהם.