מתי והנביא ממשיכים לעמוד שם מחובקים עוד שעה ארוכה כשצמרות העצים בגן, על שרשראות הנורות הזעירות שלהם, מאירות אותם.
FADE OUT
חושך.
דפיקות בדלת (VOICE OVER)
הלנה (VOICE OVER, בקול צרוד משינה)
רק רגע.
פנים. לילה. דירתה של הלנה
אור קטן נדלק בצד המיטה הזוגית. דירתה של הלנה קטנה וצנועה. דירה בת חדר וחצי. הסלון הוא גם חדר השינה, טלוויזיה גדולה בצד המיטה ובהול הכניסה הקטן יש שולחן קטן ושני כיסאות. שתי כורסאות שידעו ימים יפים יותר נדחקים לפינת החדר לעבר ארון ספרים בגלל הספה שנפתחה למיטה זוגית.
הדלת נפתחת בזווית צרה שאותה מאפשר בריח הדלת. מתי עומד בפתח, עלוב ומבויש.
הלנה
איזו הפתעה! בוא, היכנס!
היא פותחת את הבריח ונותנת למתי להיכנס. מתי מתיישב בכבדות על הכסא בהול הכניסה והלנה נעלמת לשנייה בכיוון המטבח.
הלנה (VOICE OVER)
אני עושה לך לשתות. אתה נראה זקוק לזה.
מתי
תודה.
הלנה חוזרת ומניחה שתי כוסות קפה שחור על השולחן בכניסה ומתיישבת לצידו.
מתי (מדוכא)
זהו. נגמר. הסיפור עם הנביא.
הלנה (בסקרנות עצומה)
מה קרה?
מתי
הוא אומר שאינו יכול לעשות ניסים.