איריס (בשקט)
יורם.
הוא לא מסב את ראשו לאיריס. רק תזוזת גוף קלה מעידה שהוא התעורר מקיפאונו.
יורם
שלום איריס.
איריס (בנחישות)
באתי לקחת אותך הביתה.
יורם שותק.
איריס (ממשיכה)
חזרתי לעבודה הקודמת שלי. לא שאני נהנית מזה…
יורם (בקול חנוק)
איך אוכל לחזור הביתה?
איריס (בטון חמור)
יורם, תסתכל עלי בבקשה.
בכבדות הוא קם ומסתובב לעברה. הוא רזה ומרופט, פניו מלאי סבל.
היא נוגעת בידה בסנטרו כמכוונת את פניו אל עיניה ומישירה אליו מבט אמיץ.
איריס
אני וישי צריכים אותך בבית. הכסף לא חשוב. אני כבר עובדת. נסתדר.
הוא מחבק אותה בחום והיא נענית.
יורם (בקול סדוק מרוב כאב)
גם אני רוצה. אין דבר שאני רוצה בו יותר. אבל אני לא יכול.
איריס נשברת בזרועותיו ומתייפחת. יורם מלטף את שערה ואומר ברוך.
יורם
לכי הביתה איריס, אבוא כשאוכל.