מיכאל (מגמגם)
יש לי איזה חבר, הוא עוסק בהפצה או בשליחויות. אדבר איתו. הוא בטח צריך אדם טוב.
יורם (אדיש לחלוטין)
אגש אליו.
FADE OUT
חוץ. יום. שדרות רוטשילד בתל אביב
הנביא עומד ונואם בשמש החמה על ספסל ומולו כעשרה אנשים. מצחו של הנביא נוטף זיעה החודרת לעיניו ומסנוורת אותו. הוא מנגב את מצחו בגב ידו. ברקע רואים את מגדלי הזכוכית של חברות הביטוח שבהמשך שדרות רוטשילד. שוטר סקרן שמגיע, נעמד מס' דקות מאחורי קבוצת האנשים, תוהה מה עליו לעשות. אח"כ הוא מחליט שלא לעשות כלום והוא מעדיף להתרחק באיטיות מהמקום. מספר עורבים שחורים עומדים על אחד הספסלים ועל הרצפה, חלקם מביטים בקבוצת האנשים. הם קוראים שוב ושוב עד כי אי אפשר לשמוע דבר מדברי הנביא.
עם גמר דבריו, יורד הנביא מהספסל והאנשים, על אף שהם מעטים, פותחים לו דרך ביניהם כדי שילך. זמן רב אחרי שהוא כבר לא שם הם עדיין עומדים ומשוחחים ביניהם.
חוץ. יום. במורד השדרה
יורם הולך בשדרה לכיוון הים. מיכאל מגיח מאחוריו, בחצי הליכה, חצי ריצה. מתנשף בכבדות.
מיכאל
יורם! יורם!
יורם עוצר את הליכתו, מביט לעבר מיכאל המתקדם.
יורם
כן?!
מיכאל נעצר לידו, מתנשם ומתנשף כקטר.
מיכאל
אלוהים! עד שמצאתי אותך. החבר שלי. (הוא גוחן מעט, כדי להקל על נשימתו). החבר שלי אמר שתוכל לבוא אליו מחר בבוקר. הוא שם מתשע. שמו מיקי. תחפש רק אותו. הוא הבוס.