חוץ. יום. חוף הים
הוא חוצה את הכביש ויורד לטיילת, לחוף הים. כאשר הוא מגיע לשפת החול, הוא מוריד את סנדליו והולך יחף, אוחז את סנדליו בידו. בדרכו לחוף הים הוא עובר מעל מספר גופות שחומות המשתזפות בשמש עם בגד ים מינימאלי ועל פני זוג אנשים משחקים במטקות. רחש גלים. צווחת שחפים. צליל פרסומת טיפשית בוקע מרמקולים גדולים התלויים על קיר קיוסק מרוחק עשרות מטרים ומפריע את מנוחת המתרחצים. יורם מתרחק לאיטו לעבר שובר הגלים.
הוא מתיישב על אבן גדולה על קצה שובר הגלים, קצף הגלים מגיע לפניו. הוא עוצם את עיניו ומתנתק מהכול. רעש עז של הגלים. צרצור עז מנסר במוחו של יורם והוא מעווה את פניו בהבעה של כאב.
CUT TO
חוץ. יום. כביש צר באיזור הררי
תמונה קצרצרה של שיירת טנקים ארוכה ובלתי נגמרת בשאגת שרשראות.
CUT TO
חוץ. יום. בכניסה לעיירה כלשהי
תמונה קצרה של משוריין נכנס לעיר, תושבים יוצאים לקראתו ומכונת הירייה שעל צריח המשוריין יורה צרורות קצרים מפזרת אותם בבהלה.
CUT TO
פנים. יום. סלון
תמונה קצרצרה של חיילים בצבעי חום-צהוב מדברי עומדים ולופתים את גופה הערום של אישה המפורקדת על עור הספה, נאנסת.
CUT TO
פנים. לילה. חדר שינה
דממה. רק נשימות האוהבים ונשיקותיהם בחשכת החדר, מנשק יורם בפראות את פניה של אשתו. אחר כך הם צונחים למיטה. הוא מלטף את פניה, מחבק אותה באהבה והיא נצמדת אליו לכל אורך גופו, רגלה מלפפת את ישבנו אליה. השמיכה מוטלת הצידה אל הרצפה כשידו של יורם חודרת מבעד לחולצת הפיג'מה של אשתו.