יורם יוצא מהמכונית כאסיר נמלט ונעמד מאחורי הדלת דרוך, מביט בזר היוצא מהדלת השנייה בנינוחות. רק עכשיו, כשהוא עומד באור, ועוד נוסעים ממכוניות סמוכות עומדים מטרים ספורים ממנו ביציאה מהחניה, הוא מעיז לנשום. הזר היוצא מהמכונית נראה רגוע להפליא. יורם לוחץ על השלט רחוק והמכונית מייבבת קלות וננעלת. יורם נועץ מבט ארוך בזר המתחיל לנוע לעבר בית הקפה. בהיסוס נגרר אחריו יורם ושניהם נבלעים בתוך בית הקפה.
פנים. לילה. בית קפה
יורם עומד לפני הקופה, מאחוריו עומדת מלצרית ומחייכת אליהם. יורם פונה לזר העומד לצידו. עתה הוא רגוע מעט יותר.
יורם
מה תשתה?
זר
קפה אספרסו כפול. כבר שנים לא יצא לי לשתות…
יורם (למלצרית)
בשבילי הפוך.
המלצרית מניחה על הדלפק שלפניהם 2 כוסות קפה כשהם עומדים ומחכים בדממה. הזר שקט בעוד שיורם נלחץ ככל שההמתנה מתמשכת.
יורם (בעצבנות)
מהיכן אתה מגיע?
שאלתו נשארת ללא תשובה כי הזר כבר נוטל את הקפה ופוסע לאחת הפינות הרחוקות של בית הקפה. יורם מתעכב לשלם וניגש לזר בהיסוס מה, אחרי שתוחב את הקבלה לכיס מכנסיו. שם, בשולחן הנידח, מחכה לו הזר. יורם מגיע אחריו ומתיישב מולו. הוא עסוק בכפייתיות בהמתקת הקפה שלו מפחד להסתכל בעיניו של הזר. הלה מתבונן בו משועשע מבעד למשקפיו. לבסוף מרים יורם את פניו ועיניהם מצטלבות. הזר אוחז בשתי ידיו את הכוס החמה, משתהה, לוגם כמה לגימות קטנטנות וניכר בו שהוא מתענג על טעם הקפה. לאחר מספר שניות מתפנה הזר מהנאותיו הקטנות.
יורם
איך הגעת למכונית שלי באמצע הנסיעה?
זר
אני בא מדרך ארוכה, ארוכה מאוד. אליך.