ג’ורג’יה משילה את חולצת הטריקו והתחתונים שהיא לובשת ונשארת ערומה. מבעד הווילון הופכת הדמות הכהה שלה לדמות כתומה, הווילון של האמבטיה נפתח בתנועה חדה, והיא גולשת פנימה, נצמדת אל גבו, מחבקת אותו מאחור.
ג’ורג’יה (לוחשת)
כבר התרחצתי קודם.
אלכס
אני מעריך את ההקרבה שלך.
פנים. לילה. שעת לילה מאוחרת
ג’ורג’יה ואלכס שוכבים במיטה חבוקים, רגלה של ג’ורג’יה שרועה באדנות על רגליו של אלכס.
ג’ורג’יה (לאחר דממה ארוכה)
קיבלתי היום סוף סוף משימה חדשה.
אלכס לא מסתיר את דאגתו.
אלכס
הו, לא.
ג’ורג’יה (ממהרת להסביר)
זה לא לזמן רב, רק כמה חודשים, לא יותר, הלוך ושוב, טיק-טק.
בחשכת החדר אלכס מביט בג'ורג'יה בחיבה.
אלכס
עוד פעם הבלשית שלי תתרוצץ על פני כל הפלנטות ביקום?
ג’ורג’יה (מגחכת בחשכה)
הוי, מסכן שלי. ידעת שזה המקצוע שלי כשבחרת להתאהב בי.