FLASH BACK
פנים. לילה. חדר המיטות של ג’ורג’יה
ג’ורג’יה שוכבת לצידו של אלכס. אצבעות ידיה מלטפות את פניו באהבה.
ג’ורג’יה (בלחישה)
אני שמחה שיש לי אותך.
אלכס (ישן למחצה)
גם אני שמח שיש לי אותך.
END FLASH BACK
חוץ. שעת שקיעה. על פני האסטרואיד
ג'ורג'יה לבושה בבגדי האסטרונאוטים שלה ומכסה קסדתה פתוח.
היא מתקרבת לעבר המעבדה, גוף גדול קובייתי וגרמי עם סולם באמצעיתו המוביל למעלה לפתח המעבדה. היא עולה על סולם המעבדה וכשהיא נמצאת למעלה, היא פותחת את הפתח, בדומה לפתח של צוללות. היא יורדת בסולם לתוך המעבדה. אור פנסים מאיר אוטומטית את הפתח אליו היא נכנסת. היא עוברת דלת אחת, לא לפני שהיא סוגרת את מכסה הקסדה שלה. מקלחת עזה של מים מותזת על חליפת החלל שלה. בדלת השנייה, היא מורידה את קסדתה ומנערת את שערה. היא מתפשטת מחליפת האסטרונאוט שלה ותולה אותה על מתלה מיוחד שמוכן מראש. שוב היא עוברת מקלחת מים עזה, הפעם כשהיא ערומה. היא מתלבשת בלבנים, במכנסיים קצרות ובחולצת טריקו שישנם בארון שירות שיש בחדר. היא עוברת לחדר הפיקוד המרכזי של המעבדה. שם היא מדליקה מחדש את המתג הראשי ואור מוצף במעבדה. איש לא נמצא במעבדה. גם החליפות של שני האנשים בגינם היא באה לכאן לא נמצאות. היא מדברת לעצמה.
ג'ורג'יה (לליזה בתקשורת)
מה קורה כאן לעזאזל? את שומעת אותי?
ליזה
שומעת וגם רואה.