פנים. ערב. חדר האמבטיה
מבעד לווילון השקוף למחצה רואים את ג’ורג’יה במקלחת. המים זורמים על כתפיה וגופה, פניה ועיניה העצומות מופנים מעלה לעבר זרם המים החמים המלטף אותן.
פנים. ערב. סלון
הטלפון מצלצל בזמן שג’ורג’יה במקלחת. המזכירה האלקטרונית משיבה תוך שנורית אדומה נדלקת בה.
מזכירה אלקטרונית (בקולה של ג’ורג’יה)
היי, הגעתם לביתה של ג’ורג’יה. כרגע אינני יכולה לענות, אנא השאירו הודעה ואחזור אליכם בהקדם. תודה.
ג'ורג'יה לאחר המקלחת עומדת ומסתכלת על עצמה בראי. מתחת לעיניה נוסף קו קמט חדש. היא ממששת באצבעותיה את הכיסים האפורים שמתחת לעיניה. ג'ורג'יה מתנגבת במגבת גדולה ומפנקת. היא יוצאת ערומה מהמקלחת אל הסלון. היא מתלבשת בחולצת טריקו ותחתונים. הרהיטים והמכתב מונחים על השולחן. על הקיר שבו מוצגת תמונת הרחוב על רקע השקיעה, כדור השמש כבר שקוע ברובו באופק וצבעו נאבק לשווא בצבע האפור המאיים להכריעו.
הודעה קולית (קול גברי) (OVER VOICE)
היי חמודה, זה אני. מצטער, התרגיל שלנו מתארך, אגיע רק בלילה. אל תכעסי. (בקול לחשני ומבטיח) חכי לי שאחזור.
ג'ורג'יה קוראת את המכתב שוב.
ג'ורג'יה (OVER VOICE)
שיט, אני בהריון! לעזאזל. בדיוק עכשיו כשאני לפני משימה, ואלכס אפילו לא יודע שההיריון לא ממנו.