הגנרל (בציניות)
אני מקווה שאת מקצוענית מספיק להפריד בין עברך הרומנטי למשימה שלך.
ג’ורג’יה (אחוזת זעם עצור)
כמובן.
אין ספק שהגנרל נהנה להציק לג'ורג'יה באמירותיו השוביניסטיות, לבחון את תגובותיה העצבניות לפרובוקציות שלו.
הגנרל (בהרהור)
משהו מוזר, העניין הזה. תחילה נעלם לנו מייק מהמעבדה שעל פני הכוכב. אז שלחנו את החבר שלך, ריצ'ארד, כדי לחלץ אותו ועכשיו גם הוא נעלם לנו. החיישנים מורים לנו כי שניהם היו חיים ובריאים, עד שלאחרונה החיישן של מייק הפסיק לעבוד, או שמשהו קרה לו. נשאר רק החבר שלך.
ג’ורג’יה (כובשת את זעמה ומדברת בשקט)
הוא לא חבר שלי. הוא היה.
הגנרל קם מכיסאו, נוטל מהמאפרה את סיגרו המעשן, מאפר אותו מעל המאפרה, ושואף ממנו תוך שהוא נע בכבדות בחדר, לאורך תמונת הקיר המוארת של פסגות הרי האברסט. ידו האחת אוחזת בסיגר והשנייה מונחת מאחורי גבו. ניכר בו שהוא חושב.
הגנרל (מהורהר)
מדובר כאן במקרה קל מאוד. האנשים שלנו באסטרואיד XR572 היו בחיים, אבל הם נטשו את המעבדה ומתרוצצים על פני הכוכב, ואי אפשר ליצור עימם קשר כדי להחזירם הביתה. (שתיקה) החלטתי לשלוח אותך אליהם, כדי להחדיר לקודקודם מעט בינה. אני רוצה להאמין, שתוכלי להחזירם הביתה.
ג’ורג’יה
כן המפקד.
END FLASH BACK